העולם השתגע. קורונה או לא, היינו זקוקים לזה. היינו זקוקים לזעזוע שישנה את כללי המשחק הכל-כך מיושנים שלמדנו לקבל ולפעול על פיהם. היינו נואשים לשינוי שיביא עמו חידוש ועשייה מצורך ולאו דווקא מרצון להראות עד כמה אנחנו אנושיים וקשובים, יש הקוראים לתופעה זו צביעות. אנחנו בפאתי קָטַקְלִיזְם והאנושות מסרבת להאמין לעצם קיומו ואף בוחרת להילחם בו עד זוב דם.

כל העולם נסחף אחר הוראות מבלבלות, חצאי אמיתות ותקשורת מטומטמת ונראה שזה הזמן הטוב ביותר בהיסטוריה לתלות אישומים האחד על השני כאוות נפשנו. הגרוע מכל שאנחנו מרשים לעצמינו לעשות זאת בפומבי ובפרהסיה כאילו בלענו גלולות חסינות. אז כולם מדברים, שופטים ומקבלים החלטות פולחניות ושנויות במחלוקת…אבל למען האמת, זה לא ממש מזיז ליקום וכדור שלנו בפרט. אנחנו עדיין זקוקים לחום ואהבה, למזון ולשתייה, במינימום כדי לשרוד.

לאן אני חותר ומה אני רוצה? אז את האמת אני רוצה לשלוח מסר ליקום ולמערכת החינוך הישראלית בפרט. משום מה אני בטוח שליקום רצון רב יותר להסתגל ולהשתפר מאשר למערכת החינוך שלנו אבל אני בכל זאת אנסה.

אז המסר ברור, תעזבו את הילדים שלנו בשקט. עוד לא נולד הבן אדם אשר יודע מה טוב לילדינו ומה לא כל כך עובד, הפסיקו לערוך ניסויים פרטיים על חשבון דור העתיד שלנו. יש לכך מחיר כבד שאנחנו ההורים משלמים עליו כבר עכשיו. תפסיקו להאזין לדברי הנבלות, הם גם אנשים וחשוב לזכור שזו היא רק דעתם ותו לו. הפסיקו לדחוף לילדינו אסכולות חינוך האחת אחרי השנייה, הם אינם שפני ניסיונות.

פשוט תפסיקו, תעצרו. תחשבו רגע מהיכן באתם ולאן פניכם מועדות. היזכרו מה תפקידו של מחנך ומורה במערכת הגלובלית אשר לה אני קורא "היקום". תפסיקו לזרוק מילים חסרות ערך לכל עבר. חיסורים, ציוני בחינות, הוכחנו אין ספור פעמים שאינם מדד להצלחה בחיים בשום תחום.

קטגוריות: חינוך

0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *